אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ)

החלטה

1.עניינה של הבקשה שלפניי בגילוי מסמכים מכוח תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שנסובה סביב סיווגם של טובין שייבאה התובעת ארצה.

2.לטענת המבקשת, התובעת בהליך דנן, יש להורות למשיבה לגלות בתצהיר ערוך כדין את החלטות הסיווג של המכס באשר לטובין שדומים לטובין שבמחלוקת בתביעה דנן (מיכלי כיבוי אש, שסתומים וגלאים). עוד עתרה המבקשת דנן להורות על גילוי הנחיות הסיווג שהוציאה ביחס לסוגי טובין נשוא התביעה או דומים להם וכן לגלות החלטות מקדמיות ביחס לסיווג סוגי טובין דומים.

3.המבקשת הדגישה כי חשיפת המסמכים הללו חיונית לצורך ניהול התביעה והמסמכים המבוקשים אינם חוסים תחת סעיפי החיסיון שבחוקי המס (סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף וסעיף 231(א) לפקודת המכס).

4.לטענת המשיבה, אין להיעתר לבקשה לנוכח סעיפי הסודיות שבחוקי המס. יתר על כן, אין למשיבה מאגר ממוחשב של החלטות, כך שאיתור ההחלטות יחייב בדיקה של כל בית מכס בארכיב שלו, מה גם ששיטת המיון אינה מאפשרת איתור ההחלטות. טיעון זה, באשר למניעה הפרקטית לאיתור המסמכים, נסמך על תצהירו של מר עמוס יוגב, מהנדס היחידה הארצית בהנהלת המכס.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור דין הבקשה להידחות.

6.על מסירה ההחלטות נשוא הבקשה חלה הוראת סעיף 231(א) לפקודת המכס המחילה את הוראת סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. החיסיון שנקבע בחוקי המס הינו חיסיון גורף ונוקשה, שתכליתו כפולה: הגנה על הנישומים שמידע שנמסר על ידם לא יגיע לידי צדדים שלישיים (לרבות מתחרים) והגנה על רשויות המס על מנת שיוכלו לגבות מס באופן אפקטיבי [ע"א 4069/03 מ.א.ל.ר.ז שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פ"ד נט(5) 836 (2005)].

7.בענייננו, שב והכיר בית המשפט העליון בסודיות המידע בענייני סיווג פריטי מכס של יבואנים אחרים, גם על דרך מסירת תשובות בשאלון [רע"א 10144/06 מדינת ישראל נ' פרמה גורי בע"מ, (ט.פ.) (2010)].

8.סיכומו של דבר – כל עוד לא ישונה ההסדר החקיקתי, לא ניתן להיעתר לבקשה דנן.

9.זאת ועוד, על פי תצהירו של מר יוגב, לא ניתן לאתר את המסכים המבוקשים מהבחינה הפרקטית. כך, אין למשיבה מאגר מידע של כלל המסמכים בענייני סיווג, "החלטות תקדימיות" והנחיות שניתנו לנישומים. ההחלטות עצמן מפוזרות בבתי המכס השונים וגם שם הן אינן ממוינות על פי סיווג פרטני, אלא על פי ארבע ספרות בלבד [ס' 5-6 לתצהיר מר יוגב]. משכך, אני סבור כי הלכה למעשה לא ניתן לאתר את המסמכים המבוקשים בלא השקעת מאמץ בלתי סביר [רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, (ט.פ.) (2005)]. גם בכך יש עילה מוצדקת לדחיית הבקשה דנן.

10.ב"כ המבקשת עתרו לחקור את מר יוגב על תצהירו. אינני רואה לנכון לקבל דרישה זו. אני סבור כי אין בכך לקדם את הבקשה דנן לנוכח הוראות סעיפי החיסיון שבחוקי המס. יתר על כן, הכלל שאין מאפשרים לבעלי הדין לנהל חקירות במסגרת הליכי גילוי מסמכים [יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), בעמ' 436-437; בש"א (י-ם) 1325/03 מדינול בע"מ נ' Boston Scientific Corporation (2005) (ט.פ.) (2005)].

11.לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נידחות.

12.סוף דבר – הבקשה נדחית. הנני מחייב את המבקשת לשאת בשכ"ט ב"כ המשיבה בסך 2,500 ₪, לתשלום עד ליום 15.11.11.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ב, 10 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: